Avi Salman - Law Office

גביית צ’קים חוזרים של חברה בע”מ

צ'קים חוזריםצ’קים חוזרים של חברה בע”מ שחדלה לפעול

צ’קים חוזרים של חברות בע”מ שחדלו לפעול היא תופעה די נפוצה. מידי יום עשרות חברות נסגרות ומותירות מאחוריהן חובות וצ’קים חוזרים אצל ספקים ואצל נושים אחרים (למשל עובדים). לעיתים, החברה אכן נקלעה למצב של חדלת פירעון, מפסיקה לחלוטין את פעילותה העסקית ונסגרת לצמיתות.

לעומת זאת, קיימת תופעה של רישום חברות חדשות לאותה מסגרת של פעילות עסקית, שכל מטרתה להתחמק מחובות ונושים ולהבריח נכסים. במילים אחרות, נרשמת חברה בע”מ, החברה צוברות חובות רבים ובכלל אלה צ’קים חוזרים, ומתוך ניסיון להתחמק מתשלום לנושים החברה “נסגרת” ומעתיקה את פעילותה העסקית באמצעות רישום חברה בע”מ אחרת.

כפועל יוצא, כאשר נושה אוחז לדוגמא בצ’קים חוזרים של אותה חברה בע”מ ש”נסגרה” לכאורה, אותו נושה יוכל לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד אותה חברה ובאם אין לה נכסים, לא ניתן יהיה לגבות את החוב במסגרת ההוצאה לפועל.

במקרים כאלה, כאשר הפעילות העסקית של החברה שנסגרה מועתקת לחברה חדשה כדי להתחמק מנושים, ניתן, בתנאים מסוימים במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח, לבקש להטיל עיקול על נכסי החברה החדשה בניסיון לגבות את החוב, וזאת מכוח עקרון “הרמת מסך”.

הרמת מסך בהוצאה לפועל                                                       

בדיני החברות מושרש הכלל של “אישיות משפטית נפרדת של החברה”. המשמעות היא, שחברה היא אישיות נפרדת מבעלי המניות בה וכשרה לכל זכות, חובה ופעולה. ככזאת, ככלל אין לייחס חובות של החברה לבעל המניות בה או לחברה קשורה אחרת.

לעומת זאת,  בסעיף 6 לחוק החברות, תשנ”ט-1999 נקבע עיקרון של “הרמת מסך”, לפיו בית המשפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל המניות בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן. שימוש בעקרון זה ייעשה רק במקרים ספציפיים הקבועים בסעיף, כאשר בעל המניות עושה שימוש לרעה בעקרון ה”אישיות הנפרדת” של חברה, למשל, כאשר בעל המניות הונה אדם או קיפח נושה של החברה.

לצורך הדוגמא, אם בעל מניות משך צ’קים של החברה בידיעה מראש שהצ’קים יחזרו (למשל חשבון החברה מוגבל), ניתן יהיה לעתור במסגרת תביעה בבית המשפט “להרמת מסך” וחיובו של בעל המניות באופן אישי.

בהתאם לעקרון זה, נפסק ברע”א 8472/96 ההסתדרות הכללית של העובדים בא”י ואח’ נ’ מושב שיתופי מולדת ואח’, פ”ד נא  (1) 61, כי ניתן לבצע “הרמת מסך” גם בין חברות קרובות לצורך שיתופן בחובות, על פי מספר מבחנים: שימוש חברה אחת בחברות אחרות כ”חברות קש”; ניהול עסקי חברות על ידי אדם אחד או חברה אחת; תלות החברה במומחיותו ובשיקול הדעת של חברה אחרת.

בתוך כך נקבע ברע”א 510/00 ח. רשף קבלנים (1990) בע”מ נ’ ענבר, פ”ד נד (2) 712, כי בסמכות רשם ההוצאה לפועל להשתמש בעקרון “הרמת המסך”, כאשר המדובר בשתי חברות קשורות, שהוקמו ונוהלו בידי אותם בעלים, וכאשר למעשה הן ישות כלכלית-עסקית אחת וההפרדה ביניהן נושאת אופי מלאכותי. זאת, כאשר הבעלים והמנהל של שתי החברות, נהג להקים מספר חברות שאין להן רציונל כלכלי אמיתי, מלבד הרצון להיעזר במסגרתן המשפטית כדי לכלכל את תשלומי חובותיו לנושים.

באותו מקרה נקבע, כי ניתן לממש רכב שבבעלות החברה הקשורה, לצורך תשלום חובות החברה החייבת.

בבר”ע (מחוזי ת”א) 2417/05 גל יעד בע”מ נ’ ט.א. מכונות מזון וקירור בע”מ ואח’, דינים מחוזי לה (7) 265 הורחבה הלכה הנ”ל ונקבע כי ניתן להטיל עיקול גם של כספים (ולא רק מימוש רכבים) המצויים אצל חברה קשורה, שהיא והחברה החייבת הן למעשה “גוף אחד”.

הרמת מסך בהוצאה לפועל – מתי?

למרות ההלכות בעניין זה, הרמת מסך בהוצאה לפועל תיעשה אך ורק במקרים ברורים בהם קיימים מאפייני זהות עובדתיים בין החברות, וככל שיהיו מאפייני זהות רבים יותר, כך יטה רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך כאמור.

מאפייני זהות יכולים להיות, למשל, מועד הקמת החברה ה”אחרת”; החברה ה”אחרת” היא בבעלות אותו בעל מניות או בעל מניות עם קרבה משפחתית (למשל בעל ואשה); ניהול זהה בחברה ה”אחרת”; פעילות עסקית זהה בשתי החברה (למשל אותה סחורה נמכרת, אותם לקוחות); אותם עובדים נותרו לעבוד בחברה החדשה; אותה כתובת ועוד.

כאשר מבוקש עיקול על כספים המצויים אצל החברה האחרת, ברור כי שיש לתמוך את מאפייני הזהות בין החברות הקשרות בראיות ברורות וחד משמעיות, במסגרת בקשה מפורטת כדבעי שמוגשת לרשם ההוצאה לפועל.

חשוב להבהיר שוב, כי סעד של הרמת מסך בהוצאה לפועל ניתן לצורך הטלת עיקול בלבד אצל חברה קשורה. לעומת זאת, ניתן לבקש סעד של הרמת מסך גם באמצעות הגשת תביעה אישית בבית המשפט כנגד בעל מניות, ובמסגרתה להוכיח כי התקיימו התנאים המצדיקים הרמת מסך.

לייצוג בנושא גביית צ’קים חוזרים חייגו כעת 077-2042380 עורך דין הוצאה לפועל אבי סלמן

שינוי גודל גופנים