בקשת נושה לפשיטת רגל

 סעיף 109 לחוק חדלות פירעון קובע, כי די בזה שהחייב הוא במצב של “חדלות פירעון”. סטטוס זה של החייב מאפשר לנושה להגיש כנגדו בקשה לפתיחת הליכים. 

יש לציין, כי במקרה של חובות שמועד פירעונם לא הגיע יש תנאי נוסף להגשת הבקשה.  התנאי הוא,  שהחייב פועל במטרה להונות את נושיו. או שהחייב פועל להבריח נכס מנושיו. או שהחייב לא יוכל לפרוע את החוב, ובלבד שמועד פירעון החוב חל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה.

בנוסף, החוק מונה מספר מקרים, שבהתקיים אחד מהם, החייב בהכרח ייחשב “חדל פירעון”. זאת כל עוד לא  יוכח אחרת, כגון:

• נשלחה לחייב דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,228 ₪, כשהוא ערוך בטופס ובנוסח הרלוונטיים, הכוללים התראה לפני נקיטת הליכי פשיטת רגל ובלבד שאין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לחייב זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב ובלבד שהנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום.
• כנגד החייב מתנהל תיק הוצאה לפועל בסך העולה על 75,228 ₪, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לחייב האזהרה בתיק ההוצאה לפועל.
• החייב לא מילא פסק דין לחיוב כספי העולה על 75,228 ₪, בתוך 30 ימים מיום שקיבל את פסק הדין.
• כאשר החייב הוא מעסיק של הנושה. בית הדין לעבודה פסק כנגד החייב סכום העולה על 10,030 ₪ ופסק הדין לא קוים בתוך 30 ימים מיום שהחייב קיבל את פסק הדין.

חשוב לציין שהרשימה הנ”ל אינה רשימה סגורה. נושה יכול להגיש בקשה לפשיטת רגל כאשר החייב מצוי ב”חדלות פירעון”. דהיינו, שהחייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם. או לחילופין, שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו