משרד עורך דין הוצאה לפועל ופשיטת רגל

קיזוז חובות

קיזוז חובות כטענת הגנה בהוצאה לפועל

טענת קיזוז חובות בהוצאה לפועל היא זכות המעוגנת בחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג 1973 וכן בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א-1970, ומאפשרת למעשה לצד בעסקה מסיומת, לקזז חוב שלו כנגד חוב של הצד השני לעסקה.

הכלל קבוע בסעיף 53 (א) לחוק החוזים, לפיו “חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים”. בנוסף לכלל זה, ישנם גם חוקים ספציפיים המקנים זכות קיזוז, כמו למשל חוק המכר, תשכ”ח- 1978, הקובע כי חובות שהצדדים חבים זה לזה עקב עסקת מכר אחת ניתנים לקיזוז.

כאשר נפתח כנגד חייב תיק הוצאה לפועל, בין אם בגין שיקים חוזרים או בין אם בגין פסק דין שלא בוצע, ולזוכה יש חוב כספי כלשהו כלפי החייב, ניתן לבחון העלאת טענת קיזוז במסגרת בקשה בטענת פרעתי או במסגרת התנגדות לביצוע שטר. עם זאת, ישנם מספר קריטריונים שנקבעו בפסיקה בעניין זכות קיזוז.

קיזוז חובות

קיזוז חובות במסגרת בקשה בטענת פרעתי

כאמור, חייב אשר נפתח כנגדו תיק הוצאה לפועל על יסוד פסק דין יוכל להגיש בקשה בטענת פרעתי, שבמרכזה טענת החייב כי הוא פרע את החוב או שאינו צריך לפרוע את החוב. במידה ולזוכה בתיק ההוצאה לפועל ישנו חוב כלשהו כלפי החייב, הרי שהחייב יוכל להעלות טענת קיזוז והשבת כספים במסגרת בקשה זו.

יחד עם זאת, כדי שטענת קיזוז תעמוד לחייב בבקשה בטענת פרעתי, נקבע בפסיקה כי הזכות לקיזוז צריך שתהיה זכות קיימת (זכות ברורה, מקורה ברור ואין עליה מחלוקת), להבדיל מזכות קיזוז נטענת שהיא שנויה במחלוקת. במידה וזכות הקיזוז היא נטענת, הרי שלרשם הוצאה לפועל אין סמכות לדון בה ויש להגיש תביעה נפרדת.

בברע”א 5336/06 פרמינגר נ’ עיריית חיפה (פורסם במאגרים משפטיים) הטיבו לתאר את ההבחנה כך: “לגופו של עניין ייאמר, כי ככלל נהוג להבחין בין זכות קיזוז קיימת לבין זכות קיזוז נטענת. זכות קיזוז קיימת פירושה זכות שקיומה אינו שנוי במחלוקת, כאשר הזוכה הודה במפורש בקיומה או שזו זכות חלוטה ושוב אין הזוכה יכול להלין על קיומה. זכות קיזוז קיימת תיתכן גם “כאשר ניתן פסק דין סופי במחלוקת אחרת שהייתה בין הזוכה לחייב” (ראו דוד בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה שישית, בעמ’ 194ב). לא כן זכות קיזוז נטענת שהינה זכות קיזוז השנויה במחלוקת. טענה כזו אמורה להעמיד לטוען עילת הגנה בפני תביעת יריבו ובירורה של טענה כזו חורגת מגדר סמכותו של ראש ההוצאה לפועל הדן בטענת “פרעתי”.

באותו מקרה דובר על זכות קיזוז קיימת של עירייה, כאשר הזכות צמחה מהסכם פשרה בין העיריה לתובע וקיבלה תוקף של פס”ד.

דוגמא נוספת מתייחסת לתשלומי מזונות, כאשר חייב טוען למשל כי שילם לאישה תשלומים מחוץ לתיק ההוצאה לפועל והסכומים לא הוקטנו מתוך סכום החוב בתיק, הרי שהחייב יוכל לפנות בבקשה בטענת פרעתי ובמסגרתה לטעון כי יש לקזז את התשלומים ששילם מתוך סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל.

קיזוז חובות במסגרת התנגדות לביצוע שטר

בשונה מטענת פרעתי, כאשר נפתח כנגד חייב תיק הוצאה לפועל על יסוד שיק או שטר שחולל, והחייב מעוניין להעלות טענת קיזוז כנגד החיוב השטרי מכוח השטר, יוכל החייב, בתנאים מסוימים, להגיש התנגדות לביצוע שטר ובמסגרתה להעלות טענת קיזוז.

במאמר מוסגר יצוין, כי במידה וטענת הקיזוז התגבשה לאחר קבלת האזהרה אצל החייב, הרי שיש להעלות את טענת הקיזוז במסגרת בקשה בטענת פרעתי.

ביהמ”ש פירש את הדין הכללי והחיל את דיני הקיזוז גם על חיובים שטריים בהתקיים תנאים מסוימים, כפי שנקבעו ע”י כבוד הנשיא ברק ברשות ערעור אזרחי 98 /6250 Nordland Papier AG נגד מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע”מ ו- מפעלי ספרים ליצוא בע”מ: “דיני הקיזוז שבדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים. אם החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך “עיסקה אחת”, ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב. על-כן רשאי מושך או עושה לקזז כנגד הנפרע פיצויים לא קצובים המגיעים לו בגין הפרתה של עיסקת היסוד, ובלבד שהחיוב השטרי ועיסקת היסוד הם “עיסקה אחת”. אם החיוב השטרי והחוב הכספי אינם מתוך “עיסקה אחת” הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב”.

ניתן להיווכח, כי נקבעו מספר תנאים כדי לקיזוז השטרי:טענת קיזוז בהוצאה לפועל

  • החיובים הם בין צדדים קרובים לעסקת היסוד (בין מושך השטר לבין הנפרע בשטר).
  • אם החיובים הם מתוך עסקה אחת – ניתן לבצע קיזוז חובות כנגד החיוב השטרי (מכוח השיק/השטר) כל חוב כספי, בין אם הוא קצוב ובין אם אינו קצוב.
  • אם החיובים הם מתוך עסקאות שונות – ניתן לבצע קיזוז חובות רק אם החוב הכספי הוא קצוב (חוב שניתן לחישוב אריתמטי ללא צורך באומדן או בשומה).

לצורך ההמחשה, אם בין צדדים קרובים נעשה הסכם התקשרות מפורט לאספקת סחורה מסוימת, ומכוח אותו הסכם סופקה לחייב מעת לעת סחורה, הרי שעסקה כאמור עשויה להיחשב עסקה אחת, ובמקרה כזה חיובים ניתנים לקיזוז.

לעומת זאת, אם בין צדדים קרובים נעשו מספר הסכמים שונים, והחיוב השטרי נשוא תיק ההוצאה לפועל הוא מתוך עסקה א’ והחיוב הכספי לגביו טוען החייב הוא מתוך עסקה ג’, הרי שמקרה כזה תעמוד לחייב טענת קיזוז אך ורק אם החוב הכספי הוא קצוב.

כאן המקום לציין, כי במידה וטענת קיזוז נדחית, לא נחסמת דרכו של החייב להעלות את טענת הקיזוז במסגרת הגשת תביעה נפרדת כנגד הזוכה.

דרך הקיזוז

סעיף 60 (א) לחוק החוזים, קובע כי: “הודעה לפי חוק זה תינתן בדרך המקובלת בנסיבות הענין”.

באשר לטענת קיזוז נקבע בפסיקה כי יש להעלות אותה בהזדמנות הראשונה, כאשר באופן כללי המועד להעלאת הטענה הינו בכתב ההגנה. בנוסף נקבע, כי את טענת הקיזוז יש להעלות במפורש ובמפורט בכתב הטענות ולא כטענה סתמית, והנטל להוכיח קיומה של טענת קיזוז ושיעורה מוטל על כתפי הטוען לקיזוז.

בפרקטיקה לעיתים נוהגים לשלוח הודעת קיזוז מפורטת באמצעות עורך דין הוצאה לפועל, אפילו בטרם החל הליך משפטי נגד הטוען לקיזוז. בכל מקרה, יש לטעון את זכות הקיזוז באופן ברור ומפורט ככל הניתן במסגרת התצהיר התומך בהתנגדות לביצוע שטר או בבקשה בטענת פרעתי.

לחצו לשיחה בווואטסאפ
1
פנו בוואטסאפ
Scan the code
שלום רב, הגעת למשרד עו"ד אבי סלמן. נשמח לשוחח בוואטסאפ.
דילוג לתוכן