חקירת יכולת בפשיטת רגל היא אחד מהשלבים החשובים בהליך חדלות פירעון של יחיד.
אם את/אתה מצוי/ה בהליך של פשיטת רגל וקיבלתם זימון לחקירת יכולת במשרדי הנאמן, כדאי שתקראו את המאמר הבא.
חקירת יכולת בפשיטת רגל – קצת רקע
ראשית, הליך חדלות פירעון/פשיטת רגל מאפשר לחייבים המתמודדים עם חובות רבים לקבל הפטר חובות.
במסגרת כל שלבי ההליך, החייב צריך לפעול בשקיפות מלאה ובתום לב מוחלט.
על החייב להגיש דיווחים דו חודשיים אודות הכנסותיו והוצאותיו ולעמוד בצו התשלומים.
כמו כן, אסור לחייב להסתיר נכסים או לעשות פעולות פיננסיות חריגות שלא בשיתוף הנאמן שאמון על ההליך. למשל מקרה שבו החייב מקבל כספי פיצויים שלא בידיעת הנאמן.
צו כינוס/פתיחת הליכים לפני חקירת יכולת
לאחר שהחייב מגיש בקשה לפשיטת רגל ולפתיחת הליכים, הממונה על הליכי חדלות פירעון נותן צו פתיחת הליכי חדלות פירעון. הצו לפתיחת הליכים ידוע גם כצו לכינוס נכסים.
במסגרתו הממונה מורה על עיכוב הליכים משפטיים המתנהלים כנגד החייב. הצו גם מורה על ביטול הגבלות שהוטלו עליו במסגרת ההוצאה לפועל.
בנוסף, הצו לפתיחת הליכים כולל חיוב בתשלומים חודשיים שעל החייב לשלם לקופת הכינוס כל חודש .
כעבור מספר חודשים ממתן הצו פתיחת הליכים, החייב מוזמן למשרדי הנאמן לצורך חקירה פיננסית.
תפקדי הנאמן לבדוק את החייב
סעיף 130(א)(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע, שבמסגרת תפקידיו של הנאמן, הנאמן "יבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד ואת הנסיבות שהובילו למצבו ויגיש על כך דוח לממונה".
אם כן, התפקיד של הנאמן הוא לערוך בדיקה מקיפה של מצבו הכלכלי של החייב.
הבדיקה מתייחסת להכנסות והוצאות של חייב, מצבת החובות שלו, התחייבויות החייב ונכסי החייב ולכל אספקט הקשור למצבו הפיננסי.
הנאמן גם בודק אילו נכסים היו בבעלות החייב בעבר, כדי להתחקות אחר הבעלות בהם כיום.
בנוסף, הנאמן סוקר את ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגד החייב, לרבות הליכי הגבייה בהוצאה לפועל ותביעות כנגדו.
הנאמן צריך גם לבדוק את אופן הסתבכות החייב בחובות, כלומר כיצד החייב הגיע למצב הכלכלי שבו הוא נתון.
הזימון לחקירה בפשיטת רגל
סעיף 156 לחוק חדלות פירעון קובע את הסמכות של הנאמן לזמן את החייב לחקירה במשרדו.
כדי לאפשר לנאמן לבדוק באופן בלתי אמצעי את מצבו הכלכלי של החייב, החייב מוזמן ל"חקירה".
צריך לציין, שהחוק אמנם עושה שימוש במילה "חקירה". יחד עם זאת, בפועל הנאמן הוא לא שוטר ולא חוקר. הנאמן הוא בד"כ עורך דין מן היישוב שהתמנה על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון.
לכן, בפועל הכלכלי במשרדו של הנאמן נעשה במתכונת של "תשאול" או "בירור" ולא "חקירה" משטרתית.
יצוין, שבמקרים חריגים לא תתקיים חקירת יכולת בפשיטת רגל. זאת, אם התקיימו נסיבות מיוחדות שבגללן הבירור אינו דרוש. לדוגמא, נכות קשה של החייב או מצב רפואי.
השאלות בחקירה מתייחסות בעיקר לנכסים שבידי החייב בעבר ובהווה. בנוסף, שאלות לגבי חשבונות של החייב ומשפחתו, פנסיות, מקומות עבודה, הכנסות שלו ושל משפחתו.
תיתכנה גם שאלות לגבי שותפים עסקיים של החייב וכדו'.
סמכויות נוספות של הנאמן בחקירה
הנאמן יכול גם לעמת את החייב לגבי פעולה כלכלית חריגה שעשה החייב. למשל, הכנסה כספית שהחייב הסתיר ו/או לגבי ממצא אחר שמצא הנאמן ביחס לנכסי החייב.
צריך לזכור שהנאמן נגיש למידע שבידי ההוצאה לפועל וגורמים נוספים ביחס לחייב. הנאמן יכול אפילו לדרוש מהחייב לחתום על ויתור סודיות כלפי צדדים שלישים לצורך גילוי מידע פיננסי לגביו.
עם קבלת הזימון לחקירת יכולת בפשיטת רגל, רצוי שהחייב יגיע מוכן כשהוא מיוצג על ידי עורך דין מומחה פשיטת רגל שמלווה אותו בהליך. אין קיצורי דרך ואין חוכמות בעניין זה.
החייב צריך לשתף פעולה בצורה מלאה בחקירה ולא להסתיר פרטים ו/או לשקר לנאמן.
הזימון לחקירה הוא בנוסח קבוע כמוגדר בחוק. הזימון הכולל את מועד החקירה ואת זכותו של החייב להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
הנאמן מצדו נדרש לתעד את החקירה בפרוטוקול שהחייב יקבל עותק ממנו. כמו כן, לעיתים הנאמנים מקליטים את החקירה.
תוצאות החקירה
כאמור, לחקירת יכולת של החייב בחדלות פירעון יש חשיבות גדולה שתשפיע על המשך ההליך.
הגילויים בחקירה יבואו לידי ביטוי בדוח מסכם שיגיש הנאמן לקראת הדיון בבקשת החייב לפשיטת רגל.
הדוח המסכם הוא מאוד מפורט ומחולק לנושאים. בין השאר, הדוח עוסק בחובותיו ונכסיו של החייב, הכנסות והוצאות החייב, התנהלות החייב ושיתוף הפעולה שלו עד לדיון, יכולת הפירעון של החייב בהמשך ההליך וכן סעיף המתייחס לחקירת החייב אצל הנאמן.
הדו"ח כולל גם המלצה לבית המשפט על רקע הגילויים ביחס לחייב. ההמלצה תהיה האם להמשיך את הליך פשיטת רגל בעניין החייב ובאיזה אופן.
יתרה מכך, לגילויים אלה יש משקל רב האם יינתן לחייב צו שיקום כלכלי במעמד הדיון. גילויים שליליים בחקירה עלולים לגרור החלטה אחרת לגבי המשך ההליך.
אם יתגלה בחקירה, למשל, שהחייב הסתיר נכסים או שיקר לגבי הכנסותיו, הדבר עלול להעיד על חוסר תום לב של החייב. התנהלות כזו בחקירה עשויה להביא, במקרה קיצון, לביטול הליך פשיטת הרגל.
כמו כן, בתום החקירה הנאמן מוסמך להגיש בקשה לבית המשפט לחקור את החייב או כל צד ג' בחקירה נוספת בבית משפט.
החקירה הנוספת בבית משפט נדרשת לעתים כדי לערוך בירור מקיף יותר לגבי מצבו הפיננסי של החייב במעמד השופט שמנהל את ההליך.
בנוסף, אם נדרש מידע נוסף בעקבות החקירה, הנאמן יכול לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צווי מידע כלפי בנקים של החייב או כל צד ג' שיש בידו מידע לגבי נכסי החייב או הכנסותיו.
צריכים עורך דין שילווה אתכם בהליך פשיטת רגל? חייגו 077-2042380 עורך דין אבי סלמן.