חדלות פירעון היא למעשה סטטוס משפטי של אדם המצוי בחובות. אותו אתם אינו יכול לפרוע את חובותיו ולכן הוא מכונה בעגה המשפטית "חדל פירעון". חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי כל כולו עוסק במתן הזדמנות לחייבים המצויים בסטטוס של "חדלות פירעון" לשקם את עצמם ולהסדיר את החובות בהליך "חדלות פירעון". הליך זה מחליף את הליך "פשיטת רגל" הישן שהיה נהוג לפני כניסתו לתוקף של החוק.
חייבים אשר נכנסים להליך ועומדים בתנאיו, יוכלו לזכות בסופו של ההליך להפטר חובות". הפטר חובות הוא למעשה הפחתה/מחיקה משמעותית מהחובות וסגירת כל תיקי ההוצאה לפועל וההליכים המשפטיים האחרים המתנהלים כנגד החייב.
משרדנו עם ניסיון של 18 שנים בייצוג חייבים בהליכי פשיטות רגל, חדלות פירעון והסדרי חוב. אם החלטתם שאתם רוצים באמת לשים סוף לחובות, פנו כעת בטלפון: 077-2042380 ונשמח לסייע!
חשוב לציין, שהליך חדלות פירעון אינו מתאים לכל אדם. באופן כללי, ההליך מתאים לאנשים המתמודדים עם חובות של למעלה מ-50,000 ₪ ואין שום דרך אחרת להסדיר את החובות אלא באמצעות הליך זה.
לכן חשוב ביותר להיוועץ בעורך דין חדלות פירעון מנוסה שיבחן את כל האפשרויות הרלבנטיות להסדרת החובות.
חדלות פירעון – מה זה מבחינת החוק?
החוק מגדיר "חדלות פירעון כ"מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".
כפי שצוין, חייב שנקלע לחובות, בין אם בעקבות הלוואות שלא נפרעו במועדן ובין אם בעקבות עסקים שכשלו או סיבות אישיות אחרות, ואינו יכול להחזיר את החובות, נכנס תחת ההגדרה של "חדל פירעון".
אדם יכול להיחשב "חדל פירעון" גם אם עדיין לא נפתחו כנגדו תיקי הוצאה לפועל וטרם ננקטו כנגדו הליכים משפטיים. כלומר, חייב יכול להקדים תרופה למכה, ובטרם ננקטים נגדו הליכים משפטיים כלשהם לגביית החובות, יוכל לפנות להליך ולהנות מההגנות שמקנה החוק.
יריית הפתיחה - הגשת בקשה לחדלות פירעון
הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא מתמשך, סבוך ולעיתים מצריך שינויים והתאמות תוך כדי תנועה. חשוב להסתייע בעו"ד מיומן לחדלות פירעון שעוסק בתחום, כדי להשיג את המקסימום מההליך ולהימנע ככל הניתן מטעויות. טעויות בהתנהלות החייב בהליך עשויות להביא לדחיית הבקשה פירעון או לביטול ההליך.
מכל מקום, כדי להתחיל הליכי חדל"פ יש להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים. ניתן להגיש בקשה לפתיחת הליכים לגבי יחיד, עוסק מורשה או חברה, ובתנאי שאלה מצויים בסטטוס של "חדלות פירעון" כפי שהוסבר.
הבקשה צריכה להיות מאוד מפורטת ומנוסחת היטב. בין היתר, יש לפרט בבקשה את מצבת החובות, הכנסות והוצאות החייב ופרטים לגבי נסיבות היווצרות החוב. כמו כן, נדרש לצרף לבקשה תצהיר המפרט את נסיבות היווצרות החובות. תצהיר זה מכונה גם "תצהיר הסתבכות".
למעשה, הבקשה למתן צו פתיחת הליכים מהווה את היסוד או הבסיס להמשך הליכי חדלות הפירעון. יש לה השלכות קריטיות לגבי גובה צו התשלומים שייקבע בהליך והשפעות נוספות. לכן יש להקפיד בניסוח הבקשה והתצהיר הנלווה אליה.
כמו כן, הגשת הבקשה כרוך בתשלום אגרה בגין הליכי חדלות פירעון, בהתאם לתעריף הקבוע בתקנות. מרגע הגשת הבקשה, היחיד מחויב לשתף פעולה בכל הקשור להליך ולנהוג בשקיפות מרבית.
בית המשפט או ההוצאה לפועל ינהלו את ההליך, וזאת בהתאם לסכום החובות ביום הגשת הבקשה. כאשר מדובר בחובות מתחת ל-150,000 ש"ח, הבקשה תנותב לרשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל). במידה וישנם חובות של למעלה מ-150,000 ש"ח, הבקשה תועבר אל ביהמ"ש השלום. סכומים אלה מתעדכנים מעת לעת בחוק.
צו פתיחת הליכי חדלות פירעון - הגנות על החייב
בתוך 30 ימים לאחר הגשת הבקשה לחדלות פירעון, יינתן צו פתיחת הליכים על ידי הממונה. עם מתן הצו, מכונסים כל נכסי החייב הניתנים לפירעון (נכסי מקרקעין, רכבים, זכויות וכו') ומעתה והלאה ישמשו לטובת קופת הנשייה.
המשמעות המרכזית עבור החייבים היא הקפאת/עיכוב כל ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגד החייב, כגון הליכי הוצאה לפועל או תביעות בבתי משפט וביטול כל ההגבלות שהוטלו במסגרת הליכים אלה על החייב. עיכוב ההליכים מאפשר לחייב להתנהל בהליך ללא חשש מנקיטת הליכים כנגדו הפוגעים באפשרות של החייב להמשיך להתקיים בכבוד ולנהל חיים רגיל. עיכוב ההליכים מאפשר לחייב להתמקד אך ורק בהליך חדלות הפירעון, שהוא בעצם ההליך היחידי שבמסגרתו יוסדרו כל החובות.
מן העבר השני, ישנן הגבלות החלות על חייב המצוי בהליך, כגון הגבלה על נטילת אשראי/הלוואות, כאשר הרציונל הוא שלא להגדיל את מצבת החובות. כמו כן, יחול על החייב צו עיכוב יציאה מהארץ.
במסגרת הצו לפתיחת הליכים, ייקבע לחייב צו תשלומים חודשי שעליו לשלם לטובת קופת הנשייה. גובה צו התשלומים נקבע בהתאם למידע אודות מצבו הכלכלי של החייב, כפי שפורט במסגרת הבקשה שהוגשה על ידי החייב, ועל פי קריטריונים של משרד המשפטים לעניין זה.
מינוי נאמן וחקירת יכולת בפשיטת רגל
לאחר מתן צו פתיחת הליכים, מתמנה נאמן להליך חדלות הפירעון ושיקום כלכלי שתפקידו לאסוף את כל המידע ביחס לחייב וליישם את כל ההליכים על פי החוק.
החייב צריך לשתף פעולה עם הנאמן, בין אם בהמצאת מסמכים או במסירת כל מידע רלבנטי אחר שיידרש ממנו מאת הנאמן.
בנוסף, הנאמן ייזמן את החייב לחקירת יכולת במשרדו, במהלכה יערוך בדיקה כלכלית של החייב ויקבל ממנו מידע אודות היווצרות החובות.
צו שיקום כלכלי
החוק מגדיר "תקופת ביניים" שבין מתן הצו לפתיחת הליכים לבין מתן צו שיקום כלכלי.
לאחר שהנאמן בדק את החייב, ובהינתן שהחייב שיתף פעולה, בתוך כשנה ממועד מתן צו פתיחת הליכים, הממונה מגיש לבית משפט תכנית פירעון בעניין החייב. במידה ובית המשפט מאשר את התוכנית, לאחר דיון במעמד הצדדים, בית המשפט נותן תוקף משפטי לתוכנית הפירעון ומורה על צו "שיקום כלכלי".
תכנית הפירעון תחומה בזמן (2-3 שנים), כאשר לפי תכנית הפירעון על החייב להמשיך ולשלם את צו התשלומים שנקבע בעניינו, ובתום התקופה יקבל "הפטר חובות" ברי הפטר. ברוב המקרים, המשמעות של תכנית פירעון היא הפחתה משמעותית מסכום החובות ברי ההפטר וסגירת כל ההליכים המשפטיים כנגד החייב. חשוב להבין, שקבלת צו שיקום כלכלי הנותן תוקף לתכנית פירעון כפוף לעמידתו של החייב בכל תנאי ההליך, שיתוף פעולה מצידו, שקיפות ואי הסתרת נכסים או נתונים, וכן התנהלות בתום לב שאין בה כדי לבטל את ההליך.
דברים נוספים שכדאי לדעת לגבי הליך חדלות פירעון
הפעלת עסק בתקופת חדלות הפירעון – יחידים שהם עצמאיים או בעלי חברות המנהלים עסקים, יכולים לבקש להמשיך להפעיל את העסק בתקופת הביניים. כל עוד הפעלת העסק לא פוגעת באפשרות לשקם את החייב, ויש בהפעלתו כדי להשיא את שיעור החוב עבור הנושים – אזי אין מניעה להמשיך להפעיל את העסק וסביר להניח שהממונה יאשר את המשך הפעלתו.
ניהול חשבון בנק וכרטיס אשראי – חשוב לזכור שהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי נועד להטיב עם החייב ולאפשר את שיקומו הכלכלי. זו הסיבה שהחוק מאפשר ניהול חשבון בנק על ידי החייב וכן להחזיק בכרטיס בנק או כרטיס "דביט", שניתן למשוך באמצעותם כסף או לבצע בהם עסקאות כנגד יתרת זכות (ללא מסגרת).