קיזוז חובות כטענת הגנה בהוצאה לפועל
טענת קיזוז חובות בהוצאה לפועל היא זכות המעוגנת בחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג 1973 ובחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א-1970. הזכות מאפשרת לצד בעסקה מסוימת, לקזז חוב שלו כנגד חוב של הצד השני לעסקה.
הכלל קבוע בסעיף 53 (א) לחוק החוזים, לפיו “חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים”. בנוסף לכלל זה, ישנם גם חוקים ספציפיים המקנים זכות קיזוז, כמו למשל חוק המכר, תשכ”ח- 1978, הקובע כי חובות שהצדדים חבים זה לזה עקב עסקת מכר אחת ניתנים לקיזוז.
כאשר נפתח כנגד חייב תיק הוצאה לפועל, בין אם בגין שיקים שחזרו או בין אם בגין פסק דין שלא בוצע, ולזוכה יש חוב כספי כלשהו כלפי החייב, החייב יכול לטעון טענת קיזוז בבקשה בטענת פרעתי או בהתנגדות לביצוע שטר. עם זאת, ישנם מספר קריטריונים שנקבעו בפסיקה בעניין זכות קיזוז.ה
מתמודדים עם חובות ועם תיקי הוצאה לפועל? חייגו: 077-2042380
עורך דין חדלות פירעון אבי סלמן ושת' משרד עורכי דין
קיזוז חובות במסגרת בקשה בטענת פרעתי
חייב שנפתח כנגדו תיק הוצאה לפועל על יסוד פסק דין יוכל להגיש בקשה בטענת פרעתי. הטענה המרכזית בבקשה היא שהחייב פרע את החוב או שאינו צריך לפרוע את החוב. במידה ולזוכה בתיק ההוצאה לפועל ישנו חוב כלשהו כלפי החייב, הרי שהחייב יוכל להעלות טענת קיזוז והשבת כספים במסגרת בקשה זו.
יחד עם זאת, כדי שטענת קיזוז תעמוד לחייב בבקשה בטענת פרעתי, נקבע בפסיקה כי זכות קיזוז חובות צריך שתהיה זכות קיימת (זכות ברורה, מקורה ברור ואין עליה מחלוקת), להבדיל מזכות קיזוז נטענת שהיא שנויה במחלוקת. במידה וזכות הקיזוז היא נטענת, הרי שלרשם הוצאה לפועל אין סמכות לדון בה ויש להגיש תביעה נפרדת.
בברע”א 5336/06 פרמינגר נ’ עיריית חיפה (פורסם במאגרים משפטיים) הטיבו לתאר את ההבחנה כך: “לגופו של עניין ייאמר, כי ככלל נהוג להבחין בין זכות קיזוז קיימת לבין זכות קיזוז נטענת. זכות קיזוז קיימת פירושה זכות שקיומה אינו שנוי במחלוקת, כאשר הזוכה הודה במפורש בקיומה או שזו זכות חלוטה ושוב אין הזוכה יכול להלין על קיומה. זכות קיזוז קיימת תיתכן גם “כאשר ניתן פסק דין סופי במחלוקת אחרת שהייתה בין הזוכה לחייב” (ראו דוד בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה שישית, בעמ’ 194ב). לא כן זכות קיזוז נטענת שהינה זכות קיזוז השנויה במחלוקת. טענה כזו אמורה להעמיד לטוען עילת הגנה בפני תביעת יריבו. בירורה של טענה כזו חורגת מגדר סמכותו של ראש ההוצאה לפועל הדן בטענת “פרעתי”.
באותו מקרה דובר על זכות קיזוז חובות קיימת של עירייה. הזכות צמחה מהסכם פשרה בין העיריה לתובע וקיבלה תוקף של פס”ד.
דוגמא נוספת מתייחסת לתשלומי מזונות. כאשר חייב טוען כי שילם לאישה תשלומים מחוץ לתיק ההוצאה לפועל והסכומים לא הוקטנו בתיק. במקרה כזה החייב יוכל לפנות בבקשה בטענת פרעתי. במסגרת הבקשה ניתן לטעון כי יש לקזז את התשלומים ששילם מתוך סכום החוב בתיק ההוצל"פ.
קיזוז חובות במסגרת התנגדות לביצוע שטר
בשונה מטענת פרעתי, כאשר נפתח כנגד חייב תיק הוצאה לפועל על יסוד שיק או שטר שחולל, והחייב מעוניין להעלות טענת קיזוז כנגד החיוב השטרי מכוח השטר, יוכל החייב, בתנאים מסוימים, להגיש התנגדות לביצוע שטר ובמסגרתה להעלות טענת קיזוז.
חשוב להבחין האם טענת קיזוז חובות התגבשה לאחר שהחייב קיבל את מסמך האזהרה. במקרה כזה יש להעלות את טענת הקיזוז במסגרת בקשה בטענת פרעתי.
ביהמ”ש פירש את הדין הכללי והחיל את דיני הקיזוז גם על חיובים שטריים בתנאים מסוימים. ברשות ערעור אזרחי 98 /6250 Nordland Papier AG נגד מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע”מ ו- מפעלי ספרים ליצוא בע”מ נקבע כך: “דיני הקיזוז שבדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים. אם החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך “עיסקה אחת”, ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב. על-כן רשאי מושך או עושה לקזז כנגד הנפרע פיצויים לא קצובים המגיעים לו בגין הפרתה של עיסקת היסוד, ובלבד שהחיוב השטרי ועסקת היסוד הם “עיסקה אחת”. אם החיוב השטרי והחוב הכספי אינם מתוך “עיסקה אחת” הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב”.
מספר תנאים כדי לקיזוז השיטרי:
- החיובים הם בין צדדים קרובים לעסקת היסוד, כלומר בין מושך השטר לבין הנפרע בשטר.
- אם החיובים הם מתוך עסקה אחת – ניתן לבצע קיזוז חובות כנגד החיוב השיטרי (מכוח השיק/השטר) כל חוב כספי. בין אם הוא קצוב ובין אם אינו קצוב.
- אם החיובים הם מתוך עסקאות שונות – ניתן לבצע קיזוז חובות רק אם החוב הכספי קצוב. חוב קצוב הוא חוב שניתן לחישוב אריתמטי ללא צורך באומדן או בשומה.
לצורך ההמחשה, אם בין צדדים קרובים נעשה הסכם התקשרות מפורט לאספקת סחורה מסוימת. בהתאם להסכם סופקה לחייב מעת לעת סחורה. עסקה כזו היא עסקה אחת, ובמקרה כזה הקיזוז אפשרי.
לעומת זאת, אם בין צדדים קרובים נעשו מספר הסכמים שונים. והחיוב השטרי הוא מתוך עסקה א’ והחיוב הכספי לגביו טוען החייב הוא מתוך עסקה ג’. במקרה כזה תעמוד לחייב טענת קיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב.
כאן המקום לציין, כי במידה וטענת קיזוז נדחית, לא נחסמת דרכו של החייב. הוא עדיין יכול להגיש תביעה בבית המשפט כנגד הזוכה ולטעון לקיזוז החוב.
דרך הקיזוז
לפי סעיף 60 (א) לחוק החוזים, “הודעה לפי חוק זה תינתן בדרך המקובלת בנסיבות העניין”.
באשר לטענת קיזוז נקבע בפסיקה כי יש להעלות אותה בהזדמנות הראשונה. באופן כללי, המועד להעלאת הטענה הינו בכתב ההגנה. בנוסף נקבע, כי את טענת הקיזוז יש להעלות במפורש ובמפורט בכתב הטענות. לא מעלים טענת קיזוז כטענה סתמית, והנטל להוכיח את קיומה מוטל על כתפי הטוען לקיזוז.
בפרקטיקה לעיתים נוהגים לשלוח הודעת קיזוז חובות מפורטת במכתב מאת עורך דין הוצאה לפועל. רצוי לעשות זאת בטרם החל הליך משפטי נגד הטוען לקיזוז. במקרה של קיזוז בהוצאה לפועל, יש לטעון את זכות הקיזוז באופן ברור ומפורט ככל הניתן. הפירוט נעשה במסגרת התצהיר התומך בהתנגדות לביצוע שטר או בבקשה בטענת פרעתי.