איחוד תיקים בהוצאה לפועל – איך זה עובד?
מהו איחוד תיקים בהוצאה לפועל ואיך מגישים בקשה לאיחוד תיקים?
חייבים אשר נקלעים לחובות רבים לא פעם נאלצים להתמודד למול מספר תיקי הוצאה לפועל. על פי רוב, התיקים נפתחים כנגדם ע”י מספר נושים/זוכים.
הליך של איחוד תיקים בהוצאה לפועל, כשמו כן הוא. ההליך מאפשר לחייב שתלויים ועומדים כנגדו מספר תיקי הוצל”פ, לבקש את איחודם לכדי תיק איחוד (תיק “אב” אחד). בכך, החייב מביא למעשה למצב של איחוד חובות.
אם יש לך מספר תיקים בהוצאה לפועל, ייתכן שאיחוד תיקים יכול להיות הפתרון לסגירת החובות. עם זאת, במקרים מסוימים איחוד תיקים לא יביא לתוצאה הרצויה. המשמעות היא, שפריסת התשלומים בתיק האיחוד לא תביא בסופו של יום לסגירת החובות. במקרה כזה, יש לבחון הליכים אחרים לטיפול בחובות. עורך דין אבי סלמן עם 18 שנות ניסיון בתחום ההוצאה לפועל, יתאים עבורכם את ההליך הנכון ביותר לסגירת החובות. לתיאום פגישה חייגו או השאירו פרטים בטופס ונשמח לסייע!
אילו תיקי הוצאה לפועל לא ניתן לצרף לתיק איחוד?
ישנם תיקים שלא ניתן לאחד במסגרת הליך איחוד ולמעשה לא ניתן לצרפם לתיק איחוד. הכוונה של המחוקק בכך הייתה לתת עדיפות או קדימות לתיקים מסוימים בכל הנוגע להליכי גבייה בהוצאה לפועל.
כך למשל, לא ניתן לצרף לתיק האיחוד תיק מזונות. הרציונל כאמור לתת עדיפות לגביית מזונות בתיק הוצאה לפועל ולתת יתרון בהלכי גבייה ככל הנוגע לתיקי מזונות.
דוגמאות נוספות לתיקים שלא ניתן לצרף לתיקי איחוד הם תיקים משכון/משכנתא. בתיקים אלה יש ערובה/שעבוד לפירעון החוב. דוגמא נוספת היא תיקים שעניינם לא כספי כמו צווי עשה (למשל צו לפינו מושכר).
התנאים לאיחוד תיקים – איחוד תיקים 3%
ההסדר בדבר הליך איחוד נקבע בפרק ז’3 לחוק ההוצאה לפועל,. ההסדר קובע מספר קריטריונים ותנאים להגשת בקשה לאחד תיקים.
אחד התנאים המקדמיים לפתיחת הליך של איחוד תיקים, הינו תשלום בסך 3% לפחות מסך החובות בתיקים הפתוחים כנגד החייב.
הסכום ישולם על ידי החייב במעמד הגשת הבקשה לאיחוד תיקים בלשכת ההוצל”פ, ומידי חודש בחודשו עד למתן החלטה בבקשה לאיחוד.
מבחן יכולת פירעון של חייב באיחוד תיקים
לבסוף, השיקול המרכזי במתן צו לאיחוד התיקים הינו מבחן יכולת פירעון של החייב.
רשם ההוצאה לפועל מתרשם האם משכורתו של החייב, נכסיו העתידיים, כושר השתכרות שלו וכו’, מלמדים כי החייב מסוגל לפרוע את חובותיו בכל התיקים העומדים ותלויים כנגדו בתוך פרקי הזמן כדלקמן:
- שנתיים – אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 ש”ח.
- 3 שנים – אם סכום החוב עולה על 20,000 ש”ח ואינו עולה על 100,000 ש”ח.
- 4 שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 ש”ח.
החוק למעשה מאפשר תקופה מקסימלית של 4 שנים לפירעון כלל החובות, בהנחה שהחוב גבוה מ-100,000 ₪.
יצוין, כי רשם ההוצל”פ מוסמך לקבוע פרקי זמן ארוכים מאלה שצוינו לעיל מטעמים מיוחדים, או בהתאם להסכמת כלל הזוכים.
מה קורה לאחר החלטה לאחד תיקים?
במסגרת החלטה לאיחוד התיקים, נקבע לחייב צו תשלומים בהוצאה לפועל. על החייב לעמוד בצו התשלומים בתיק האיחוד לאחר בחינת יכולתו הכלכלית.
בתוך כך, הרציונל לאיחוד תיקים הוא, מצד אחד ייעול הליכי הגבייה במסגרת תיק אב אחד. בכך למנוע הליכים שיינקטו במקביל כנגד החייב במספר תיקים שונים תוך טרטור החייב.
מאידך, מטרת ההליך לאפשר לחייב לפרוע את חובו כלפי כלל הנושים באמצעות צו תשלומים חודשיים.
איחוד תיקים 3 אחוז או חייב מוגבל באמצעים? (בוטל)
בעבר, במידה ורשם ההוצל”פ סבור שהחייב יוכל לפרוע את החוב בתקופות ארוכות יותר הרשם רשאי לאחד את תיקיו של החייב ובד בבד להכריז על החייב “חייב מוגבל באמצעים“.
במידה ומוגשת בקשה להכריז על חייב מוגבל באמצעים אין צורך להפקיד 3% מסכום החובות, אלא את סכום התשלום החודשי המוצע ע”י החייב. זאת בשונה מבקשה לאחד תיקים 3 אחוז שתנאי להגשתה הינו הפקדת תשלום בסך 3% מסך החובות כפי שפורט לעיל.
כמו כן, במסגרת הכרזת החייב כ”מוגבל באמצעים”, יוטלו על החייב מגבלות שונות מכוח ההכרזה (כגון עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת שימוש בכרטיס אשראי ועוד).
שני השיקולים שלעיל – מחד שיעור התשלום שיש לשלם במעמד הבקשה ומאידך יכולת החזר החוב בתקופות הנ”ל – הם שיקולים מהותיים לפני קבלת החלטה באם להיכנס להליך איחוד תיקים או שמא לפנות להליך חלופי אחר.
חשוב לציין שיקול נוסף שיש לשקול מכוח הוראת שעה שנקבעה בחוק ההוצאה לפועל, ובכפוף לתנאים מסוימים, חייב אשר מוכרז מוגבל באמצעים רשאי לבקש הפטר חובות בהוצאה לפועל, וזאת בשונה מחייב המצוי בהליך איחוד תיקים 3% שאינו מוכרז מוגבל באמצעים.
לפיכך מומלץ להיוועץ עם עורך דין הוצאה לפועל המתמחה בתחום על מנת לבחון את כל החלופות.
איחוד תיקים 3 אחוז או פשיטת רגל/חדלות פירעון – איך בוחרים?
בהרבה מקרים, התלבטות של חייב באם כדאי להיכנס להליך של איחוד תיקים/מוגבל באמצעים. לחילופין, המחשבה היא לפנות ישירות להליך של פשיטת רגל.
השיקולים בבחירת ההליך העדיף ואיזה הליך “יותר משתלם” הם רבים. כך למשל, הסטטוס המשפטי הנוכחי של החייב, מספר הנושים ומספר התיקים. שיקולים נוספים הם סך החובות, גיל החובות ועוד כהנה וכהנה שיקולם רבים.
לכן, החלטה מושכלת בבחירת ההליך העדיף רצוי שתיעשה ע”י עורך דין חדלות פירעון והוצאה לפועל. עורך הדין יבחן את כל האפשרויות, היתרונות והחסרונות מצד אחד, למול הנתונים הספציפיים של החייב. לאחר מכם עורך הדין יתאים עבורו את ההליך הנכון ביותר.
לאחד תיקים – הגבלות והשלכות על החייב
ככלל, כל עוד לא ניתן צו איחוד תיקים, לא נעצרים או מושהים הליכי גביית חובות שננקטו כנגד החייב בתיק ההוצל”פ השונים.
יחד עם זאת, רשם הוצאה לפועל רשאי, לאחר שנתן הזדמנות לכל צד לטעון טענותיו, ומטעמים מיוחדים להורות על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט נגד החייב לתקופה של עד 60 ימים, וזאת בכפוף לתשלום או במתן ערובה על ידי החייב, וכן להורות בו על נקיטה של כל הליך, לרבות מינוי ממונה, על פי שיקול דעתו.
חסרון משמעותי בהגשת בקשת איחוד הוא צו עיכוב יציאה מן הארץ המוטל על החייב עם הגשת בקשת האיחוד.
צו עיכוב יציאה מן הארץ כאמור יבוטל אם החייב סילק את חובותיו ופוזר תיק האיחוד. לחילופין, צו עיכוב יציאה יינתן לפי החלטה של רשם ההוצאה לפועל בעקבות בקשת החייב.
יחד עם זאת, במסגרת הבקשה לאחד תיקים ניתן לבקש ביטול הליכים מסוימים שננקטו בתיקים הפרטניים כגון ביטול עיקול חשבון עו”ש או ביטול הגבלה, ורשם ההוצאה לפועל רשאי לבטלם.
ככלל, כל עוד לא ניתן צו איחוד תיקים, לא נעצרים או מושהים הליכי גביית חובות שננקטו כנגד החייב בתיק ההוצל”פ השונים.
יחד עם זאת, רשם הוצאה לפועל רשאי, לאחר שנתן הזדמנות לכל צד לטעון טענותיו, ומטעמים מיוחדים להורות על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט נגד החייב לתקופה של עד 60 ימים, וזאת בכפוף לתשלום או במתן ערובה על ידי החייב, וכן להורות בו על נקיטה של כל הליך, לרבות מינוי ממונה, על פי שיקול דעתו.
חסרון משמעותי בהגשת בקשת איחוד הוא צו עיכוב יציאה מן הארץ המוטל על החייב עם הגשת בקשת האיחוד.
צו עיכוב יציאה מן הארץ כאמור יבוטל אם החייב סילק את חובותיו ופוזר תיק האיחוד. לחילופין, צו עיכוב יציאה יינתן לפי החלטה של רשם ההוצאה לפועל בעקבות בקשת החייב.
יחד עם זאת, במסגרת הבקשה לאחד תיקים ניתן לבקש ביטול הליכים מסוימים שננקטו בתיקים הפרטניים כגון ביטול עיקול חשבון עו”ש או ביטול הגבלה, ורשם ההוצאה לפועל רשאי לבטלם.
לאחד תיקים פעם שנייה
נשאלת השאלה, האם לאחר שאוחדו תיקי החייב לכדי תיק איחוד ולאחר מכן פוזר תיק האיחוד (למשל כי החייב לא עמד בצו התשלומים), ניתן יהיה להגיש בקשה לאחד תיקים בפעם השנייה?
בסעיף 29(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש”ם-1979 נקבע כי: “חייב לא יגיש יותר מבקשת איחוד אחת; נדחתה בקשת איחוד של חייב, לא יגיש בקשה נוספת אלא אם כן הראה כי בנסיבות העניין חל שינוי יסודי המצדיק זאת”.
כלומר, הכלל הוא כי אין להגיש יותר מבקשה אחת לאחד תיקים, אלא אם כן חל שינוי יסודי בנסיבות המקרה.
בתיק הוצל”פ מס’ 21-03244-11-2 נדחתה בקשת החייבת לאחד תיקים בשנית, ונקבע ע”י כב’ רשמת ההוצאה לפועל דיאנה פסו-ואגו כי “לכל חייב קיימת הזכות בקיום מינימאלי בכבוד, ונראה, לכאורה, כי בענייננו החייבת מנהלת משק בית מצומצם, אך אין זה השיקול העיקרי בקבלת ההחלטה.
בקשה לאיחוד תיקים
תהליך איחוד תיקים מתחיל בבקשה לאיחוד תיקים בהוצאה לפועל.
הבקשה לאיחוד תיקים מוגשת בלשכת הוצאה לפועל שבה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל כנגד החייב.
הבקשה מוגשת בליווי תצהיר החייב ושאלון מפורט בדבר מצבו הכלכלי של החייב. בין השאר, הבקשה כוללת פרטים אודות משכורת, הוצאות, הכנסות, נכסים בבעלות החייב ועוד. בנוסף, יש לצרף כל מסמך המעיד על היכולת הכלכלית. למשל אישורים בדבר הוצאות, אישורים בדבר מצב רפואי וכו’.
חשוב מאוד להקפיד על מילוי נכון של הבקשה, השאלון ובמיוחד התצהיר.
כאמור, לפני מתן החלטה האם להיעתר לבקשת איחוד תיקים, רשם הוצאה לפועל רשאי לערוך חקירת יכולת של החייב. במסגרת החקירה, ניתן לחקור את החייב בחקירה נגדית בנוגע ליכולתו לפרוע את חובותיו.
ביטול איחוד תיקים בהוצאה לפעול
ישנם מקרים בהם רשם הוצאה לפועל רשאי לדחות את הבקשה לאחד התיקים. כך למשל:
- במידה והחייב יוכל לפרוע את חובותיו תוך פרק זמן ארוך מפרקי הזמן שנסקרו לעיל. במקרה כזה החייב יוכרז מוגבל באמצעים וכפועל יוצא יוטלו עליו הגבלות שונות לצד איחוד תיקיו.
- החייב מסר בבקשה לאחד תיקים או במסמכים שצורפו אליה, או במהלך חקירת היכולת פרטים כוזבים. או לחילופין החייב העלים פרטים;
- החייב לא גילה או לא המציא את מלוא המידע על נכסיו או את הפירוט המלא של חובותיו.
- במסגרת הליך האיחוד, החייב קיבל חיוב כספי או הוציא הוצאה כספית שלא לצרכים חיוניים שלו או של משפחתו. או שלא לצורך ייצור הכנסה שממנה אמורים להיפרע חובותיו;
- נפתח נגד החייב תיק הוצל”פ נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, והחייב לא הודיע על כך בכתב לרשם ההוצל”פ.
אם כן, חובת הגילוי של החייב ותום לבו מהווים גורמים מכריעים באם להיעתר לבקשה לאחד התיקים, לדחותה או להתנותה בתנאים.
חשוב לציין, כי אי עמידה בצו התשלומים בתיק האיחוד עשויה להביא לפיזור תיק האיחוד וביטולו.
כמו כן, בכל מקרה שנודע לרשם ההוצאה לפועל כי חייב המצוי במסלול של איחוד תיקים, הגיע להסדר חוב עם אחד הזוכים בלבד ובכך ביצע העדפת נושים אסורה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפזר את תיק האיחוד.
לפניה בנושא בקשה לאחד תיקים 3 אחוז והליכים להסדרי חובות, צרו קשר בטל: 077-2042380 – עו"ד אבי סלמן