פתיחת תיק הוצאה לפועל לצורך גביית מזונות
גביית מזונות היא תופעה אשר נשים רבות נאלצות להתמודד עמה.
בהתאם לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט-1959, כל אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים ובן זוגו.
על פי רוב, לאחר ניהול מערכה משפטית ארוכה בבית המשפט ובבית הדין הרבני בעניין דמי מזונות, ניתן פסק דין המטיל על הבעל חיוב בתשלום דמי מזונות חודשיים.
במקרים אחרים, בני הזוג מגבשים הסכם גירושין מחוץ לכתלי בתי המשפט. במסגרת ההסכם בני הזוג קובעים את שיעור דמי המזונות שעל הבעל לשלם מידי חודש. הסכם גירושין כאמור מקבל תוקף של פסק דין.
הבעיות צצות כאשר בן הזוג לא משלם מזונות שנקבעו בפסק הדין או שפשוט מפסיק לשלמם. במקרה כזה, ניתן לאכוף את חיוב המזונות החודשי באמצעות הגשת בקשה בלשכת הוצאה לפועל לביצוע פסק דין נוכח אי תשלום מזונות.
באופן כללי, הגשת בקשה לביצוע פסק דין לצורך גביית חוב מזונות מוגשת בהוצאה לפועל באמצעות טופס ייעודי. זאת מוגשת ככל בקשה אחרת שעניינה ביצוע פסקי דין בהוצאה לפועל. ניתן לחלופין לפנות לקבלת קצבת מזונות ביטוח לאומי.
יצוין, כי קיימת האפשרות בידי הזוכה לפנות להליך גביית מזונות במסלול מיוחד הקרוי “מסלול מזונות”. ייחודו של “מסלול מזונות” על פני מסלול גביית מזונות רגיל, הוא שהליכי הגבייה במסלול מזונות נעשים ביוזמת ובניהול לשכת הוצאה לפועל, ואינם בשליטת הזוכה או עורך דינו כפי שנהוג בהליך הרגיל. השיקול באם לפנות למסלול מזונות נתון בידי הזוכה.
הליך גביית מזונות זוכה למעמד מיוחד ביחס להליכי גבייה של פסקי דין אחרים (למשל פסק דין לחיוב כספי). בנוסף להליכי הגבייה הרגילים, חוק הוצאה לפועל מונה מספר הליכים שייחודיים להליך גביית מזונות. להלן אתמקד בשניים מהם.
מאסר בשל חוב מזונות (בוטל)
בעבר, אחד ההליכים הקשים ביותר שניתן לנקוט במסגרת הוצאה לפועל כנגד חייב בתיק מזונות ובכלל, הוא בקשה להטיל מאסר על החייב שמטבעה מהוה פגיעה קשה בחירותו של החייב. מן הצד השני ניצבת הזכות לקניין של הזוכה וזכותה לגביית חוב המזונות.
על החשיבות בהליך מאסר עמד כב’ השופט ד’ בר-אופיר במאמרו “מאסר חייבים וגביית חובות בהוצאה לפועל” המשפט
ב(תשנ”ד) 327 ,בעמ’ 331: “מערכת הוצאה לפועל שלא יהיה בה הליך נגיש של מאסר- לא
תוכל לתפקד ולמלא את היעדים שנקבעו לה בחוק. הליך המאסר הוא אמנם קשה ופוגע, אולם
אין יעיל ממנו במסכת ההליכים שהעמיד המחוקק בחוק ההוצאה לפועל. הליך זה נושא עימו כוח
הרתעתי רב, ועצם קיומו, עם היכולת החוקית לממשו, מקדם את תהליך גביית החובות ומזרז תשלומים”.
ההסדר בדבר מאסר חייב משקף איזון בין שתי זכויות היסוד שהוזכרו לעיל. סעיף 74(א) לחוק הוצאה לפועל מקנה סמכות לרשם לתת, לבקשת הזוכה, צו מאסר כנגד החייב, כאשר תקופת המאסר מוגבלת למקסימום 21 ימים.
כמו כן, היות והליך מאסר הוא הקיצוני שבהליכי הגבייה הוא אינו מוטל על החייב כלאחר יד, ורשם הוצאה לפועל שוקל אם יש אמצעי גבייה אחרים לגביית החוב שמוצדקים בנסיבות העניין ופגיעתם פחותה מצו מאסר.
ככלל, צו מאסר שניתן כאמור, יבוצע לאחר 7 ימים מיום שהחייב קיבל לידיו התראה. על פי ההתראה, עליו לשלם את החוב בתוך 7 ימים כאמור, בטרם ביצוע המאסר. חייב שנאסר, יובא
בפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד המאסר; בידי רשם
ההוצאה לפועל הסמכות להאריך את הצו או לקצר אותו או להתנותו בתנאים לפי שיקול דעתו.
עיקול מתחדש בגביית מזונות
לזוכה בתיק מזונות קיימת אפשרות לבקש להטיל עיקול מתחדש מידי חודש בחודשו על משכורת החייב או על כל נכס אחר של החייב המצוי בידי צד שלישי. כאשר העיקול יתפוס על נכסים בסך החיוב החודשי שהוטל על החייב בפסק דין מזונות.
מדובר במנגנון שמאפשר לזוכה לבקש פעם אחת הטלת עיקול על נכסי החייב שיתחדש מידי חודש בחודשו. זאת מבלי שהזוכה יצטרך לבקשו בכל פעם מחדש. צו עיקול כאמור ניתן למשך שנה מיום הטלתו.
כדי לאתר בתיק מי הגורם שמעסיק את החייב, ניתן להגיש בקשה לצו מידע בהוצאה לפועל. הצו מופנה כלפי המוסד לביטוח לאומי כדי לקבל נתונים אודות מעסיקי החייב ומשכורתו.
בן הזוג לא משלם מזונות? ניתן ליצור קשר ונשמח לסייע בביצוע פסק דין מזונות.
הבעל לא משלם מזונות? חייגו כעת 077-2042380 לגביית מזונות עורך דין הוצאה לפועל