נושה שלא ידע על הליך פשיטת רגל

נושה שלא ידע על הליך פשיטת רגל של חייב לא יוכל להגיש תביעת חוב במסגרת הליך חדלות הפירעון שלו ובכך יאבד את זכאותו לדיבידנד.

במסגרת השלבים המקדמיים בהליך פשיטת רגל וחדלות פירעון, החייב מצהיר על כלל חובותיו, ללא יוצא מן הכלל, ומוסר לידי הנושים עותק מצו פתיחת ההליכים.

המטרה המובנת מאליה היא, להודיע לנושים על הליכי חדלות הפירעון בעניינו. בכך, הנושים יידעו על ההליך ויגישו תביעת חוב במסגרת ההליך.

לעיתים, חייבים אינם מצהירים בבקשה לפשיטת רגל אודות כלל חובותיהם הידועים להם. כפועל יוצא נושה מסוים לא מגיש תביעת חוב בהליך.

השאלה שנשאלת, האם הפטר שקיבל חייב בהליך חדלות פירעון, יחול על חוב שלא הוגשה בגינו תביעת חוב בהליך?

מחפשים עורך דין פשיטת רגל? חייגו כעת ללא התחייבות 077-2042380 אבי סלמן משרד עו"ד משנת 2007.

חוב בר תביעה בהליכי פשיטת רגל

סעיף 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מגדיר "חוב": "חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע".

ככל שמדובר בחוב שנוצר לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, מדובר בחוב בר תביעה.

צו הפטר לכאורה יחול עליו, וזאת למרות שלא נכלל בהליך חדלות הפירעון מלכתחילה.

עורך דין לענייני חדלות פירעון ייבחן מתי נוצר החוב ובמקרים מתאימים יוחלט האם להגיש בקשה

להחריג את החוב מצו ההפטר, או לבקש לכלול אותו למרות שלא היה חלק מהליך ההפטר.

חוב הנוצר במרמה יוחרג מצו הפטר

בהתאם לסעיף 175 (א)(2) לחוק חדלות פירעון, חובות אשר נוצרו במרמה יוחרגו ממתן ההפטר. המשמעות היא שצו הפטר לא יחול עליהם.

בשורה של פסקי דין קבעו בתי המשפט שאין צידוק מוסרי וחברתי לפטור את החייב מחוב שנוצר במרמה. אילו היה כן, ייצא החוטא נשכר.

לכן, ככל שנושה יוכיח שהחוב נוצר במרמה, ביהמ"ש או רשם ההוצאה לפועל (לפי העניין) עשויים לקבוע שההפטר לא יחול על חוב מעין זה.

יחד עם זאת, הנטל להוכיח מרמה חל על הנושה. כמו כן, טענת מרמה דורשת רף גבוה של הוכחה בהתאם לרף הפלילי.

כך לדוגמא, במקרה שנדון בתיק פש"ר בחיפה בית המשפט קבע כי החוב האזרחי

נוצר כתוצאה מהרשעה של החייב בגניבה בהליך פלילי, ולכן ההפטר לא יחול על חוב זה.

המשמעות היא שלנושה ישנה הזכות להמשיך בניסיון לגבות את החוב, למרות ההפטר.

האם הנושה לא ידע על הליך פשיטת רגל

השאלה המרכזית שעולה במקרה של חוב שלא היה כלול במסגרת הליכי חדלות פירעון היא, האם הנושה

ידע על קיום הליכי פשיטת רגל בעניינו של החייב ולא הגיש תביעת חוב במודע,

או שמא הנושה לא ידע על פשיטת הרגל ולא קיבלת לידיו עותק של צו פתיחת ההליכים.

בתי המשפט קבעו, שכאשר ישנם נושים שקיים חשש שאינם יודעים על הליך חדלות הפירעון,

מן הראוי ליידע אותם אישית על ההליך, על אף שבוצע פרסום של ההליך כנדרש.

בנוסף נקבע, שחובת הגילוי של החייב אודות נושיו ויידוע הנושים היא אף חלק מחובת

תום הלב הכללית של החייב בהליך (רע"א 18/5633 בדראן נ' כונס הנכסים הרשמי).

חזקת הידיעה הקונסטרוקטיבית

בפסיקה לאורך השנים השתרשה "חזקת ידיעה קונסטרוקטיבית".

המשמעות היא שעצם פרסום הליכי פשיטת רגל ברשומות ובעיתונות כנדרש בהליכי חדלות פירעון, מקים בכל

מקרה חזקה לפיה הנושה ידע על הליך פשיטת הרגל בעניינו של החייב והיה עליו להגיש תביעת חוב. לכן יהיה קשה לכאורה לנושה לטעון שלא ידע על הליך פשיטת רגל.

יחד עם זאת נקבע, כי חזקה זו אינה מוחלטת וניתן לסתור אותה בקלות יחסית.

בתיק רע"א 08/9802 הועדה המקומית לתכנון ולבניה עיריית ירושלים נ' א.ר מלונות רותם נקבע:

"אף להשקפתי יש להכיר בחזקה זו, שהרי אחרת עלולה חובת הפרסום להתרוקן מתוכן, אולם בוודאי

שאין להתייחס לחזקה זו כחזקה חלוטה, ואף הנטל לסתור אותה אינו כבד במיוחד.

עוצמתה של החזקה היא מוגבלת, כיוון שקשה לדרוש מציבור הנושים – אף אם מדובר בנושים מוסדיים

כגון בנקים או רשויות ציבוריות – לעקוב באופן שוטף אחרי הפרסומים בעיתונות וברשומות אודות צווי כינוס ופירוק שניתנו."

לכן, במידה והנושה יוכיח שלא קיבל לידיו הודעה מאת החייב אודות הליך חדלות הפירעון,

ומן העבר השני יוכיח שהחייבת ידעה על החוב כלפיו ולמרות זאת לא הצהירה

על החוב בהליך, כפי הנראה צו ההפטר לא יחול על החוב האמור.

עורך דין חדלות פירעון ופשיטת רגל אבי סלמן – ניסיון של למעלה מ-15 שנים בהליכי חדלות פירעון. 

פנו אלינו ונשמח לסייע טל: 077-2042380