אחד מההליכים הנפוצים ביותר הננקטים במסגרת הליכי הוצאה לפועל, הוא הטלת עיקול משכורת החייב בתיק.
טרם הגשת בקשת העיקול, עורך דין לענייני הוצאה לפועל מגיש עבור הזוכה בקשה מקדימה לקבל
צו מידע אודות החייב המופנה אל המוסד לביטוח לאומי. המידע שמתקבל בתיק ההוצל"פ על פי הצו כולל נתונים בדבר מקומות עבודה אחרונים של החייב ומידע לגבי גובה משכורתו המדווחת.
על פי המידע שמתקבל מאת המוסד לביטוח לאומי, עו"ד הוצל"פ מגיש בשם הזוכה בקשה לצו עיקול משכורתו של החייב, המופנה אל מעסיקו של החייב.
יש לציין, שעיקול משכורת מטבעו הוא מתחדש. המשמעות היא שעל המעסיק לעביר ללשכת הוצל"פ שיעור מסוים ממשכורתו המעוקלת של החייב כמפורט בצו. זאת עד לפירעון מלוא החוב בתיק ההוצל"פ.
פטור מעיקול משכורת – שכר מוגן מעיקול
חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 מעניק הגנה על שיעור מסוים ממשכורתו של החייב שאותו לא ניתן לעקל, כאשר על המעסיק לשלמו לידי החייב למרות העיקול.
סעיף 8 לחוק קובע, כי משכר העבודה החודשי לא יהיה ניתן לעקל, להעביר או לשעבד
סכום השווה לגמלה בשיעור הנקוב בטור ג' בתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1981, שהייתה
משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר לאותו עובד לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגמלה כאמור. זאת, כפוף לכך שהסכום אינו עולה על 80% מהשכר החודשי.
נכון לחודש ינואר 2022, שכר העבודה המוגן מפני עיקולי משכורת (באחוזים מסכום המשכרות) הוא בשיעורים שלהלן:
| פרט | הרכב המשפחה | טור ג' |
| (1) | יחיד | 25% |
| (2) | שני בני זוג | 37.5% |
| (3) | שני בני זוג שעמם ילד | 43.5% |
| (4) | שני בני זוג שעמם שני ילדים לפחות | 49.5% |
| (5) | יחיד שעמו ילד | 37.5% פחות הסכום הבסיסי לילד |
| (6) | יחיד שעמו שני ילדים לפחות | 43.5% פחות הסכום הבסיסי לילד |
| (7) | אלמנה או הורה עצמאי שעמם ילד | 42.5% פחות הסכום הבסיסי לילד |
| (8) | אלמנה או הורה עצמאי שעמם שני ילדים לפחות | 52.5% פחות הסכום הבסיסי לילד |
ביטול עיקולי משכורת
ישנם מקרים רבים בהם עורך דין המתמחה בהוצאה לפועל יבחן האם ישנה עילה המצדיקה ביטול עיקול משכורת בתיק הפרטני של החייב.
כך למשל, עיקול משכורת המונעת מן החייב לעמוד בצו התשלומים שנקבע בעניינו, מהווה עילה מוצדקת לביטול עיקול המשכורת.
ביטול עיקול משכורת בתיק מזונות
בתיקי מזונות, אשר מטבעם החוב בהם הוא מתחדש וגדל מידי חודש בחודשו, הליך עיקול משכורת הוא שכיח ומתמשך לאורך זמן רב.
בתוך כך, סעיף 45ג(1) לחוק ההוצאה לפועל קובע, כי אם החוב נובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, רשם ההוצאה לפועל מוסמך להורות על עיקול משכורת של החייב, כך שהצו יחול על משכורתו של החייב בגובה המזונות שעל החייב לשלם לזוכה מדי תקופה קבועה, כאילו ציווה רשם ההוצאה לפועל מחדש, מדי אותה תקופה, ובמשך שנה, על עיקול משכורתו של החייב.
בתיק הוצאה לפועל מספר 16-00145-10-8 (מזונות לשכת נתניה), החייב עתר לביטול עיקול משכורתו שהוטל בתיק. באותו מקרה דובר על תיק הוצל"פ מזונות, כאשר החוב למועד הגשת הבקשה לביטול עיקול משכורת על ידי החייב היה מאופס. קרי, החייב עמד בתשלומי המזונות השוטפים והמתחדשים בתיק.
כבוד רשמת ההוצאה לפועל גילה גדות קיבלה את בקשת החייב לביטול עיקול המשכורת. הרשמת קבעה כך: "כבר יובהר כי התיק מאופס. קרי, החייב מקפיד על תשלום סדיר. במצב כזה, לשיטתי, אין סיבה שהחייב יתנהל במקום עבודתו.., תחת הליך של עיקול משכורת, וודאי אם יש בכך כדי להכביר עלויות וריביות על החייב – לצד "השהיית" העברת התשלום בפועל לטובות הקטינים. בנסיבות אלה, עיקול משכורת הינו הליך פוגעני, ובלתי מידתי, בפרט במצב בו החייב מציע דרך פחותת "עלות", ויעילה ומהירה יותר, לשאת בחוב.
אם נקלעתם למשבר כלכלי ואתם מחפשים עורך דין הוצאה לפועל שיפעל להסדיר את החובות במקצועיות וברגישות, פנו אלינו בטלפון 077-2042380 ונשמח לסייע!