כל הדרכים כיצד לערער על החלטות רשמי ההוצאה לפועל
ערר על פעולות מנהלי ההוצאה לפועל
ערעור בהוצאה לפועל על החלטת רשם הוצאה לפועל היא הדרך לנסות להביא לשינו או ביטול של ההחלטה. לעומת זאת, ערר בהוצאה לפועל מגישים כנגד החלטת פקיד לשכת ההוצל"פ.
המפגש הראשוני של זוכים וחייבים בלשכות ההוצאה לפועל הפזורות במדינת ישראל הוא מול הפקידים ועובדי לשכות ההוצאה לפועל.
אותם פקידים הם הגורם המופקד על קבלתם הפיזית של הבקשות המוגשות בלשכות ההוצאה לפועל.
לעיתים, אותם פקידים מקבלים החלטות שאינן עומדות בקנה אחד עם החוק, התקנות או נוהלי רשות האכיפה והגבייה.
סעיף 80(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז-1967 קובע, כי אדם שרואה עצמו נפגע מהחלטה או פעולה של מנהל לשכת ההוצאה לפועל ,רשאי להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל.
דוגמא מן הפרקטיקה להחלטה שנויה במחלוקת כזו, היא החלטה של סגן מנהל ההוצאה לפועל לדחות בקשת זוכה להגדלת קרן חוב בתיק בגין הוצאה ששולמה ע”י הזוכה.
הערר מוגש בכתב בצירוף תצהיר מפורט, וזאת בתוך 30 ימים מיום שנודע לעורר על ההחלטה או הפעולה.
לאחר בירור הערר, רשם ההוצאה לפועל נותן החלטה מנומקת האם לדחות את הערר או לקבלו.
ערעור ברשות על החלטות רשם
חוק ההוצאה לפועל מקנה אפשרות לתקוף החלטות רשם הוצאה לפועל, כאשר הכלל הוא שיש להגיש בקשת רשות ערעור בפני ערכאת הערעור (בית משפט שלום/משפחה לפי העניין), למעט חריגים שעליהם יש ערעור בזכות.
המשמעות היא, שאין ערעור אוטומטי על החלטות רשם, אלא שעל הצד שמגיש את הערעור לעבור משוכה של בקשת רשות ערעור שתידון ע”י בית המשפט שאליו הוגש הערעור.
במידה ובקשת הערעור מוצדקת, בית המשפט ידון בערעור לגופו ומוסמך לקבל את הערעור או לדחותו.
יצוין, כי גם על החלטת רשם ההוצאה לפועל בעניין ערר שהוגש בפניו על החלטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור.
את בקשת הרשות יש להגיש בתוך 20 ימים מיום קבלת החלטת רשם ההוצאה לפועל עליה מערערים, או בתוך 20 ימים מיום שניתנה ההחלטה במידה וניתנה בפני הצד המערער.
ערעור בזכות על החלטות רשם
חוק ההוצאה לפועל מונה מספר מקרים חריגים בהם הערעור בהוצאה לפועל על החלטת רשם היא בזכות ללא צורך לבקש רשות ערעור.
בין השאר, סוגי ההחלטות עליהן הערעור יהיה בזכות הם:
- החלטה בדבר מעצר חייב או מי מטעמו העושים פעולה בכוונה למנוע הליך או להפריע לביצועו;
- החלטה בעניין הטלת עיכוב יציאה מהארץ כנגד חייב;
- החלטה בטענת פרעתי;
- הפרת אחריות של נאמן על נכסי חייב;
- החלטה בעניין מכירת דירת מגורים מעוקלת;
- חיוב של צד שלישי (למשל מעסיק של חייב) בחוב הפסוק בתיק ההוצל”פ;
- הפרת אחריות של כונס נכסים על נכסי החייב;
- הגבלת חייב מלחדש דרכון;
- רישום חייב במרשם חייבים המשתמטים מתשלום חובות;
- הטלת צו הבאה כנגד חייב;
- הטלת צו מאסר כנגד חייב;
מטבע הדברים, הרציונל במתן אפשרות לערעור בזכות במקרים הנ”ל הוא הפגיעה הקשה בזכויות יסוד של החייב כתוצאה ממתן ההחלטות אלו, המצדיקה מתן אפשרות לערעור אוטומטי בזכות.
האם יש עיכוב הליכים בעקבות ערר או ערעור?
הכלל הוא שאין עיכוב הליכים בעקבות הגשת ערר, ערעור אן בקשת רשות ערעור.
כדי לעכב או להשהות הליכים בתיק ההוצאה לפועל עד לבירור הערעור, ניתן לפנות או בבקשה לעיכוב הליכים בפני רשם ההוצאה לפועל או בבקשה דומה בפני בית המשפט שאליו הוגש הערעור.
רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאים להתנות את עיכוב הליכים בהפקדת ערובה.
עיון חוזר בהחלטת רשם הוצאה לפועל
בשונה מתקיפת החלטות רשם הוצאה לפועל באמצעות ערעור בהוצאה לפועל, בפרקטיקה לעתים מוגשת בפני רשם ההוצאה לפועל שנתן החלטה מסוימת, בקשה ל”עיון חוזר” בהחלטתו.
למשל, הגשת בקשה לעיון חוזר על החלטת רשם שלא להורות על הפחתת ריבית והצמדה בהוצאה לפועל.
הפרוצדורה של הגשת בקשה לעיון חוזר בהחלטת רשם הוצאה לפועל אינה קבועה בצורה מפורשת בחוק, אלא תוצר של פרשנות הפסיקה והנוהג בפרקטיקה.
מניסיוננו, משניתנה כבר החלטה כלשהי ע”י רשם ההוצאה לפועל, הסיכויים שאותו רשם ישנה את החלטתו בעקבות בקשה ל”עיון חוזר” הם לא גבוהים.
רק במקרה של שינוי נסיבות קיצוני מאז ניתנה ההחלטה או אם הצד שמגיש את הבקשה מצביע על טעות מהותית בפרשנות שניתנה בהחלטה, אזי יש מקום לשקול בקשה לעיון חוזר.
לכן, במרבית המקרים, דרך המלך לתקוף החלטת רשם הוצאה לפועל היא באמצעות בקשת רשות ערעור או ערעור בזכות, לפי העניין.