פירוק חברה הינו הליך משפטי שבסופו החברה מתחסלת ומפסיקה להתקיים כאישיות משפטית. בעבר הליך הפירוק הוסדר מכוח מערכת דינים הקבועים בפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ”ג-1983. כיום הנושא מוסדר בחוק חדלות פירעון שחוקק בשנת 2019. הגורם שעשוי לנקוט בהליך של פירוק הינו בעלי המניות בחברה. יחד עם זאת ישנם גורמים נוספים שיכולים ליזום את ההליך. אלה יכולים להיות מנהל בחברה, נושה של החברה, עובדי החברה ועוד. כמובן שהכל בכפוף לתנאים מסוימים הקבועים בפקודה.
פירוק חברה יתכן בשלוש דרכים שונות, שהעיקריות שבהן פירוק מרצון ופירוק בידי בית המשפט. הליך פירוק נפוץ הוא פירוק מרצון, כאשר יוזם ההליך הינו בעלי המניות בחברה. בעלי מניות בחברה נוקטים בהליך של פירוק מרצון בעיקר עקב הפסקת הפעילות העסקית. או במקרה של צבירת חובות שאינם מאפשרים את המשך הפעילות העסקית של החברה. המטרה היא לא לצבור חובות נוספים לחברה. למשל, חובות בגין אגרות שנתיות המשולמות לרשם החברות.
פירוק מרצון
בהתאם לפקודת החברות, חברה יכולה להתפרק מרצון באחת משלוש עילות:
- תמה התקופה שנקבעה בתקנון החברה לקיומה. או בהתרחש אירוע שעל פי התקנון צריכה החברה להתחסל, והחברה באסיפה כללית החליטה להתפרק מרצון.
- החברה קיבלה החלטה מיוחדת להתפרק מרצון .
- פירוק חברה כי החברה החליטה בהחלטה שלא מן המניין, שבגלל חבויותיה אין היא יכולה להמשיך בעסקיה ומן הראוי לפרקה. החלטה שלא מן המניין היא החלטה שהתקבלה ברוב של 3/4 לפחות. הכוונה לחברים הרשאים להצביע והצביעו בעצמם.
הליך פירוק מרצון נועד לחברות אשר מסוגלת לפרוע את חובותיה (ללא כושר פירעון). מבחינה פרוצדורלית ומשך ההליך, פירוק מרצון אפשר שיתנהל בשני מסלולים. מסלול מקוצר או במסלול רגיל מול רשם החברות. עו"ד חדלות פירעון מנוסה יודע להתאים את ההליך המתאים לצורך סיום פעילות החברה בצורה מיטבית.
בתוך כך, בחברות בהן מכהן בעל מניות יחיד, שאותו בעל מניות הוא גם הדירקטור היחיד בחברה (“חברות יחיד”), ניתן לנקוט בהליך מקוצר ובלבד שהחברה בעלת יכולת לפרוע את חובותיה בתוך 6-4 חודשים. לעומת זאת, פירוק מרצון בהליך רגיל מתאים לחברות שאינן בהכרח חברות יחיד, אולם בעלות יכולות פירעון של החוב לא יאוחר מ-12 חודשים לאחר תחילת הליך הפירוק.
אתם בעלים של חברה שאינה יכולה לפרוע את חובותיה?
לאור מורכבות הליך של פירוק חברה, מומלץ שהליך כאמור יתבצע באמצעות עורך דין מסחרי המתמחה בתחום זה.
לפרטים נוספים חייגו: 077-2042380 אבי סלמן ושות' משנת 2007
פירוק חברה בידי בית המשפט
פירוק בידי בית המשפט הינו הליך שבו בימ"ש המחוזי הוא הגורם המנהל ומפקח על ההליך. על פי פקודת החברות, פירוק בידי בית המשפט יכול שיעשה בהתקיים אחת ממספר עילות כדלקמן:
- החברה קיבלה החלטה מיוחדת להתפרק בידי בית המשפט. החלטה מיוחדת היא החלטה באסיפה הכללית של בעלי המניות, שהתקבלה ברוב הדרוש לקבלת החלטה שלא מן המניין. על החלטה כאמור יש לתת הודעה מראש, לפיה ישנה כוונה של החברה להציע החלטה מיוחדת כאמור.
- החברה לא התחילה בפעילותה העסקית תוך שנה לאחר שהתאגדה, או לחילופין החברה הפסיקה את פעילותה העסקית למשך שנה;
- פירוק חברה כי החברה הינה חדלת-פירעון. באופן כללי, חדלות פירעון הינה מצב שבו החברה לא משלמת את חובותיה לנושים.או לחילופין מפרה צו הוצאה לפועל ו/או פסקי דין ו/נמצא כי החברה אינה יכולה לשלם את חובותיה.
- שיקול נרחב לבית המשפט לפרק חברה משיקולי הצדק והיושר.
הליך של פירוק בידי ביהמ”ש לעיתים קרובות ננקט על ידי נושה של חברה המתחמקת מתשלום חובותיה כלפיו, למשל עובד של חברה שחדלה להתקיים, הפועל לפירוק לנוכח חובות בגין אי תשלום זכויות סוציאליות (פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, הפרשי שכר וכד’).
מאמר זה עוסק במצב של פירוק חברה (מרצון או בידי בית משפט) לפי חוק החברות לפני שחוקק חוק חדלות פירעון, כאשר חדלות פירעון של חברה נעשה כיום מכוח חוק חדלות פירעון החדש מסדיר את הנושא של חדלות פירעון של תאגידים.