חשבון מוגבל נובע מסטטוס משפטי של לקוח הבנק, כאשר בדיקת הגבלה בחשבון נעשית במערכת חשבונות מוגבלים של בנק ישראל.
התופעה של שיקים חוזרים היא רחבת היקף, כאשר מלבד החיוב הכספי הנובע משיק חוזר, למשיכת שיקים ללא כיסוי ישנן השלכות במישור הבנקאי הן כלפי בעל החשבון ממנו נמשכו השיקים והן ביחס לחשבון הבנק עצמו. חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ”א-1981 נועד, בין השאר, לעשות סדר בנושא ולקבוע סנקציות כלפי אדם המושך מחשבונו שיקים חוזרים.
בשל לקוח מוגבל ולקוח מוגבל חמור
ראשית, חוק שיקים ללא כיסוי מבחין בין “לקוח מוגבל”, “לקוח מוגבל חמור” ולקוח מוגבל מיוחד”. החוק מגדיר “לקוח מוגבל” כמי שבמהלך תקופה
לעומתו, “לקוח מוגבל חמור” (בנסיבות מחמירות) הוא מי שחשבון נוסף שלו הוגבל או מי שחשבונו הוגבל שנית תוך 3 שנים מיום שנסתיימה התקופה שבה הלקוח הוגבל.
אשר ללקוח זה נקבעו בחוק סנקציות מרחיקות לכת, ובכלל זה לא יוכל למשוך שיקים בשום חשבון וכל חשבונותיו, ללא יוצא מן הכלל, יוגבלו, לרבות חשבונות משותפים לו ולאחרים או חשבונות שבהם הוא מיופה כוח.
בהקשר הזה יצוין, כי אמנם שותפים בחשבון עם הגבלה חמורה לא יוכלו למשוך שיקים מהחשבון, אולם יוכלו עדיין לפתוח חשבון אחר נפרד.
בנוסף, מלבד הסנקציה הנעוצה בהמשך ניהול תקין של החשבון שהוגבל, ישנו סוג של “כתם” כלפי לקוחות עם חשבון מוגבל, שכן הודעה בדבר הגבלת החשבון נשלחת לכל הבנקים, ללא יוצא מן הכלל, עובדה שתקשה על לקוח בסטטוס זה לקבל שירותים בנקאיים בבנק אחר.
חשבון מוגבל בשל לקוח מוגבל מיוחד
בשונה מ”לקוח מוגבל” ומ”לקוח מוגבל חמור”, לגביהם הסטטוס נובע ישירות מעצם משיכת שיקים חוזרים בחשבון, לקוח מוגבל מיוחד נקבע על פי החלטה שיפוטית. ככלל, לקוח זה הוא מי שהוטלה עליו ההגבלה ע”י רשם ההוצאה לפועל במסגרת תיק הוצאה לפועל המתנהל כנגדו או ע”י בית המשפט במסגרת הליך של פשיטת רגל המתנהל בעניינו. באופן כללי, דינו של “לקוח מוגבל מיוחד” הוא כשל “לקוח מוגבל חמור”.
כאמור, אם קיים חשש להגבלה בחשבון, יש לבצע בדיקת חשבון מוגבל באתר בנק ישראל.