חוסר תום לב בפשיטת רגל

כידוע, אחד התנאים המרכזיים לחייב המצוי בהליך פשיטת רגל, הוא שמירה על עקרון תום הלב. החייב צריך לנהוג בתום לב החל מרגע שלב פתיתת ההליך ועד לסיומו.

בתוך כך, חייב בהליך פשיטת מחויב בשיתוף פעולה מלא עם הממונה. בכלל זה, מחויב בהמצאת כל המסמכים והדוחות הנדרשים, עמידה בצו התשלומים והקפדה על שקיפות מלאה.

בהתאם לסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018, בית המשפט רשאי לבטל צו

לפתיחת הליכים שניתן לבקשת יחיד אם נפל פגם ערכי בהתנהלותו בהליך. כלומר מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג()1) לחוק ובשל כך נפגע מהותית ניהולו התקין של ההליך.

בסעיף 163(ג()1) לחוק נקבעו תנאים אשר עשויים להצדיק את ביטולו של ההליך. לחילופין להביא להארכת תקופת תשלומים במסגרת צו שיקום כלכלי. בין השאר אם בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה:

• נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;
• לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;
• הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון.

אי עמידה בצו התשלומים ואי הגשת דוחות – חוסר תום לב 

אחת הדרישות המרכזיות בהליך פשיטת רגל המהווה אבן יסוד של ההליך, היא עמידת החייב בצו תשלומים. הצו נקבע עם מתן צו לפתיחת הליכים בהתאם להכנסותיו והוצאותיו. 

 התשלומים עוברים לקופת הכינוס ובסוף ההליך מחולקים בין הנושים בהתאם להוראות הדין.

בחדל"פ (ת"א) 21-05-11856 סולומון נ' עו"ד ארז חבר, נקבע לגבי התנהלות חייב בחוסר תום לב. שם נקבע כי "התנהלות ספוראדית, ביצוע תשלומים

בלתי סדירים ואי הגשת דו"חות במועד, פוגעים במכלול המטרות לשמן נועד ההליך. הפגיעה אינה רק

בנושים הממתינים לכספם אלא גם ביחיד עצמו אשר מונע את היכולת לברר את עניינו ולקדם

את התיק לכדי הפטר. מטרת המחוקק לא הייתה לאפשר שמיטת חובות ללא מעצור. המטרה החשובה

של שיקום החייב לא תושג ללא התנהלות כלכלית נאותה, המוצאת ביטויה בתשלומים סדירים ודו"חות תקינים". 

בשל החשיבות הרבה בעמידה בצו התשלומים והגשת דוחות תקינים בזמן, הליך חדלות פירעון עשוי להתבטל בשל אי עמידה בצו

התשלומים ו/או אי הגשת דוחות על ידי החייב (לדוגמא בתיק חדל"פ 20-02-800842 לשכת הוצל"פ חיפה).

לכן ליווי ע"י עורך דין פשיטת רגל העוסק בתחום, עשוי למנוע סיטואציה של ביטול מיותר של הליך חדלות פירעון.  

יש לציין, כי מסירה של הצו לפתיחת הליכים לכלל הנושים של החייב כנדרש מהווה תנאי מהותי בהליכי חדלות פירעון.

זאת משום שעל החייב מוטלת החובה ליידע את נושיו בדבר הליך חדלות הפירעון בעניינו.

נושה שלא יידע על הליך פשיטת רגל בשל אי קבלת צו פתיחת ההליכים לידיו, עלול

שלא להגיש תביעת חוב. כתוצאה מכך אותו נושה יפסיד את זכאותו לקבל דיבידנד כיתר הנושים.

הסתרת כספים ע"י החייב בזמן הליך חדלות פירעון

דוגמא שכיחה לחוסר תום לב של חייב בהליך פשיטת רגל, היא הסתרת כספים שקיבל החייב במהלך הליך פשיטת רגל ואי השבתם לקופת הכינוס.

בתיק הוצל"פ (לשכת תל אביב) מס' 832334-06-20 החלטה מיום 02.9.2021  נמצא, כי בידי החייב כספים שהחייב קיבל רטרואקטיבית מהמוסד לביטוח לאומי.

בתום הדיון לשיקום כלכלי, נקבע כי עליו להשיב את הכספים לקופת הכינוס, אחרת ההליך בעניינו יבוטל.

עוד נדרש החייב להמציא לידי הנאמן מסמכים הנוגעים להשתכרותו של החייב ולדמי השכירות שהחייב משלם.

החייב לא פעל בהתאם להחלטת הרשם והליך חדלות הפירעון בעניינו בוטל. זאת משום שהחייב הסתיר כספים שקיבל החייב במהלך ההליך ואי השבתם לקופת הכינוס.

חוסר תום לב בטרם כניסת החייב להליך חדלות פירעון

במקרים רבים, הליך פשיטת רגל מבוטל בשל התנהגות החייב עוד בשלב יצירת החובות. כלומר בטרם פניה להליך פשיטת רגל יש פגם בהתנהגותו, קרי החייב יצר את החובות בחוסר תום לב.

בתיק ההוצל"פ הנ"ל נקבע כך: התנהלות החייב טרם כניסתו להליך חדלות הפירעון, עת יצר את החובות וכן במהלך ההליך, נגועה בחוסר תום לב קיצוני המצדיקה ביטולו של ההליך. 

בין השאר נקבע בתיק כי "היחיד בן 33 ואינו עובד. הוא עסק בעבר בתרגום מסמכים והשתכר כ- 4,500 ש"ח ולכן גם כיום יכול לעסוק בכך.

היחיד יצר חובות עקב אי תשלום דמי שכירות, כלפי מספר משכירים של דירות, באופן שיטתי, תוך שגרם לנכסיהם נזקים קשים ביותר, במזיד. אף חובו לבית

חולים נוצר אך משום שלא מסר כתב התחייבות לבית החולים – דבר שאינו מצריך ממון, אלא

מאמץ בסיסי. רשימת נושים בהליך זה מעידה כי חובותיו של היחיד נוצרו שלא בתום לב.

חובותיו של היחיד לא נוצרו מהלוואות שנטל מבנקים או חברות אשראי לצרכי מחייה. אלא מדובר על יצירת חובות שנובעת מאי תשלום התחייבויות לגופים שונים,

כגון בי"ח, חברת חשמל, המוסד לביטוח לאומי, עיריות וחמור מכך – בעלי דירות שהשכירו ליחיד את דירתו".

הנה כי כן, ניתן להיווכח כי הליך פשיטת הרגל עשוי להתבטל אף בשל התנהלות החייב בחוסר תום לב קיצוני כבר בשלב יצירת החובות.

פשיטת רגל שניה – האמנם?

נשאלת השאלה, האם לאחר ביטול הליך חדלות פירעון, החייב יוכל לפנות בשנית להליך, ואם כן בתוך כמה זמן מביטול ההליך?

ברע"א 21/663 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון – (מחלקת ערעורים) קבע בית המשפט העליון כי הלכת אלקצאצי, הקובעת

"תקופת צינון" שצריכה לחלוף בין מועד ביטול הליך ועד למועד שבו רשאי חייב, שהתנהל בחוסר

תום לב, להגיש בקשה חדשה, שרירה וקיימת גם לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון.

בהלכת אלקצאצי תקופת הצינון עמדה של בין שנה לשנה וחצי, ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי.  עוד נקבע, כי הגורם שיחליט לגבי תקופת הצינון הוא הגורם שהורה על ביטול ההליך.

בדוגמא שאוזכרה לעיל, נקבע על ידי רשם ההוצל"פ, כי בשל חוסר תום לב קיצוני של החייב, החייב יוכל

להגיש בקשה נוספת לפתיחת הליכי חדלות פירעון רק כעבור שנתיים וחצי מיום ההחלטה בדבר הביטול.

מחפשים עורך דין חדלות פירעון ופשיטות רגל מנוסה? חייגו 077-2042380 עו"ד אבי סלמן